Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 43a

אֶלָּא הָנָךְ תַּרְתֵּי דְּאַפֵּקְתְּ לָא תַּפֵּיק

Traduction

The Gemara responds: Rather, if one counts this way, one must say that these two cases that you removed, i.e., an animal whose hind legs were severed and one whose hide was removed, do not remove. The count will then remain eighteen.

Rachi non traduit

אלא הנך דאפקת. בהמה שנחתכו רגליה והגלודה:

לא תיפוק. כדרבנן סבירא ליה לתנא דבי ר' ישמעאל וחשיב נקובי והך דרב עוירא בחד ותרין פסוקי בחד ומשכחת להו שפיר וכל הנך טרפות דמנינן לקמן (חולין דף מז.) בריאה כגון חליף דאוני ודמיא לבשרא ולביעתא ואטום בריאה כולהו בכלל ריאה שניקבה או שחסרה נינהו. חליף היינו חסרה ממקום שהיא ראויה להיות שם והנך חזותא לקותא נינהו וכל לקותא סופה לינקב והויא לה נקובה וחליף דשני קרומים דוושט שניהם נטולים ממקום שהן ראויין להיות ואין לך נקובה גדולה מזו:

Tossefoth non traduit

הנך דאפקת לא תיפוק. וא''ת למאן דלית ליה לקמן (חולין דף נד.) ההיא דרב מתנא דבוקא דאטמא מאי נינהו י''ח טרפות וי''ל דבאיעכול ניבי הוי טרפה לכולי עלמא ואם תאמר לעולא דאמר בסמוך ח' מיני טרפות יש ולית ליה דרכיש בר פפא מאי ניהו י''ח טרפות וי''ל דניטל צומת הגידין חשיב חדא ולרכיש הויא בכלל נחתכו רגליה ועוד קשה למ''ד נקרע רוב חיצונה זהו בשר החופה את רוב הכרס חסר להו חדא דהכא חשיב להו בתרתי לכן נראה דעולא וההיא דלקמן סברי כמתני' וכרבי יוחנן דאמר אלו טרפות דווקא ואתא אלו למעוטי דרב מתנא אע''ג דדמיא לנטולה במתני' וכ''ש דרכיש דלא דמיא כלל להנך דמתני' ולית ליה י''ח טרפות נאמרו למשה מסיני ומצי למימר נמי דלית ליה בשר החופה בתרתי ואם תאמר וכי היכי דחשיב תרי פסוקי כחדא א''כ ריאה שחסרה וחסרון דשדרה נחשוב נמי כחד וי''ל לפי דאין שיעורן שוה דחסרון דריאה בכל שהוא וחסרון דשדרה פלוגתא ב''ש וב''ה אי נמי לפי שזה בבשר וזה בעצם ואם תאמר נקרע רוב החיצונה ובשר החופה את רוב הכרס נמי נחשוב כחד וי''ל דרוב החיצונה הוא רוב הכרס ובשר החופה את רוב הכרס אינו רוב בשר אלא רוב ממה שכנגד רוב הכרס וא''ת ואמאי לא חשיב חסרון הגרגרת דהוי בכאיסר וי''ל דטעמא דחסרון משום דסופה ליפסק דהוי כרוב:

אָמַר עוּלָּא שְׁמֹנָה מִינֵי טְרֵפוֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי נְקוּבָה וּפְסוּקָה נְטוּלָה וַחֲסוּרָה קְרוּעָה וּדְרוּסָה נְפוּלָה וּשְׁבוּרָה לְאַפּוֹקֵי לָקוּתָא דְּרָכִישׁ בַּר פָּפָּא

Traduction

§ Ulla says: Eight types of tereifot were stated to Moses at Sinai, and all the cases mentioned in the Mishna and elsewhere fall into these categories: An animal whose organ was perforated or severed, removed or missing a piece, one that was torn or clawed by wild animals, or that fell or was broken. The Gemara notes: This list is compiled to the exclusion of a diseased organ, which Rakhish bar Pappa mentioned with regard to a kidney. Ulla does not deem this a tereifa.

Rachi non traduit

נטולה. ניטלה הכבד:

נפולה. נפלה מן הגג. וגלודה בכלל נטולה שניטל עורה. ונחתכו רגליה בכלל חסורה. ושף מדוכתיה בכלל נטולה. וכן נדלדלו סימנים ועקירת צלע וחביסת גולגולת בכלל שבורה. ובשר החופה היינו קרועה:

למעוטי לקותא דרכיש. דכוליא שאינה בכלל אלו ופליג עולא עליה. ואם תאמר ישנה בכלל נקובה כי היכי דאמרינן בלקותא דריאה לאו מילתא היא דהוה ליה ניקבה הכוליא והא ליכא למ''ד דאפי' רכיש מודי דניקבה הכוליא כשרה ובלקותא הוא דטריף:

אָמַר חִיָּיא בַּר רָבָא שְׁמֹנָה טְרֵפוֹת יֵשׁ בִּנְקוּבָה אִם תֹּאמַר תֵּשַׁע מָרָה רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לַהּ דְּתַנְיָא נִיקְּבָה הַקֵּיבָה נִיקְּבוּ הַדַּקִּים טְרֵפָה רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף נִיקְּבָה הַמָּרָה

Traduction

Ḥiyya bar Rava says: There are eight tereifot in the category of a perforated organ: A perforated gullet, brain membrane, heart, lung, abomasum, intestine, inner rumen, and reticulum or omasum that was perforated to the outside. If you say that there are nine, because a perforated gallbladder is also mentioned in the mishna, one can say that with regard to the gallbladder, only Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, teaches it, and it is the opinion of an individual. As it is taught in a baraita: If the abomasum was perforated, or the intestines were perforated, it is a tereifa. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: Even if the gallbladder was perforated it is a tereifa.

Rachi non traduit

שמונה מיני טרפות בנקובה. נקובת הוושט והקרום והלב והריאה והקיבה והדקין כרס הפנימי והמסס ובית הכוסות חדא הוא הא תמניא:

ואם תאמר ט'. יש דהא איכא נמי מרה ההיא יחידאה היא ולית הלכתא כוותיה ודרב עוירא לית ליה לחייא:

(הִלְכוֹת חָבֵר כְּזַיִת מָרָה וְקוּרְקְבָן סִימָן)

Traduction

§ The Gemara provides a mnemonic for the following statements of Rabbi Yitzḥak, son of Rabbi Yosef: Halakhot, friend, olive-bulk, gallbladder, and gizzard.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה

Traduction

Rabbi Yitzḥak, son of Rabbi Yosef, says that Rabbi Yoḥanan disagrees with the statement of Ḥiyya bar Rava and says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, that a perforated gallbladder renders the animal a tereifa.

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי אַהְדַּרוּ לֵיהּ חַבְרֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה יִשְׁפּוֹךְ לָאָרֶץ מֵרָרָתִי וַעֲדַיִין אִיּוֹב קַיָּים אָמַר לָהֶם אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִסִּים דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמוֹל מִי קָא חָיֵי אֶלָּא נִיסָּא שָׁאנֵי דִּכְתִיב רַק אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר הָכָא נָמֵי נִיסָּא שָׁאנֵי

Traduction

And Rabbi Yitzḥak, son of Rabbi Yosef, says that Rabbi Yoḥanan says: What did the friends of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, respond to him? They responded that Job said: ''He pours out my gall upon the ground'' (Job 16:13), and yet Job was still alive. Evidently, one with a perforated gallbladder can live. Rabbi Yosei said to them: Job was kept alive by a miracle, and one does not mention miraculous acts as proof for a general ruling. As, if you do not say so, then the other phrase in the verse: ''He cleaves my kidneys asunder, and does not spare,'' is problematic. Does one with cleaved kidneys live? Rather, a miracle is different, as it is written that God said to Satan with regard to Job: ''Only spare his life'' (Job 2:6). Under natural circumstances, Job should have died from his injuries, but in this case he was kept alive by a miracle. Here too, with regard to the gallbladder, one must say that a miracle is different, and one cannot bring proof from it.

Rachi non traduit

אין מזכירין מעשה נסים. להביא ראייה מהן:

יפלח כליותי. היינו לקותא וטרפה:

רק את נפשו שמור. מכות מות הכהו ולכך נצטווה לשמור נפשו כדאמרינן בהשותפין (ב''ב דף טז.) גדול צערו של שטן משל איוב משל לאומר לעבדו שבור חבית ושמור יינה:

Tossefoth non traduit

יפלח כליותי מי קא חיי. פירש בקונטרס והאי לקותא הוא וקשה דמנא ליה דהאי לקותא דאיוב הוי לקותא דהויא ביה טרפה הא איכא לקותא דכשרה כדאמר לקמן (חולין דף נה:) מליא מוגלא טרפה מים זכים כשרה אלא הכי פריך יפלח כליותי מי קא חיי בלא רפואה הא קאמר לקמן (חולין דף נד.) דמחו בכוליתא וקטליה ואי בדרו ליה סמא חיי ואיוב לא מצינו שעשו לו שום רפואה:

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר כְּזַיִת

Traduction

And Rabbi Yitzḥak, son of Rabbi Yosef, says that Rabbi Yoḥanan says: The halakha is in accordance with the statement of the one who says that if the liver of an animal was removed but one olive-bulk of it remains, it is kosher.

Rachi non traduit

הלכה כדברי האומר בכזית. דבעינן כזית שיור בניטל הכבד ופלוגתא היא בפרקין (ד' מו.) דרמינן סתמי דמתני' אהדדי דקתני רישא אלו טרפות ניטל הכבד ולא נשתייר ממנה כלום הא נשתייר כשרה ואע''ג דליכא כזית והדר תני אלו כשרות ניטל הכבד ונשתייר ממנה כזית ומוקמינן לה כתנאי והכא מייתי לה משום שמעתתא דרבי יצחק בר יוסף משמיה דרבי יוחנן:

וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה וּתְנַן נִיטְּלָה הַכָּבֵד וְלֹא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה כְּלוּם הָא נִשְׁתַּיֵּיר כְּשֵׁרָה אַף עַל גַּב דְּלָא הָוֵי כְּזַיִת אָמוֹרָאֵי נִינְהוּ וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן

Traduction

The Gemara asks: And does Rabbi Yoḥanan really say this? But doesn’t Rabba bar bar Ḥana say that Rabbi Yoḥanan says: The halakha is always in accordance with an unattributed mishna; and we learned in the mishna: If the liver was removed and nothing remained of it, the animal is a tereifa? One can infer that if any of it remained, the animal is kosher even if what remains does not constitute an olive-bulk. The Gemara responds: They are amora’im, and they disagree with regard to the opinion of Rabbi Yoḥanan as to whether he holds that the halakha is always in accordance with an unattributed mishna.

Rachi non traduit

והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה. והא נמי סתמא היא ומאי אולמא דסיפא מרישא:

אמוראי נינהו. ורבי יצחק סבר דלא כייל רבי יוחנן למימר הלכה כסתם משנה אלא היכא דסבירא ליה אמר בהדיא הלכה כמשנה זו ואמורא אחרינא אמר משמיה דר' יוחנן הלכה כסתם משנה והיכא דאיכא תרי סתמי דסתרן אהדדי אי איכא טעמא לאלומי חדא מחברתה כי ההיא דסנהדרין דאחד דיני ממונות (דף לד:) אזיל רבי יוחנן בתרה ואי לא מספקא ליה ולא קבע בהו הלכתא כחד מנייהו ובהני תרי אי הוה משכחינן טעמא בהא דרבי יצחק לא הוה מוקמינן לה באמוראי ומשום דליכא לאלומי איצטריך לן לשנויי דרבי יצחק לית ליה האי כללא דר' יוחנן:

Tossefoth non traduit

והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה. אע''ג דסיפא דמתני' (לקמן חולין דף נד.) דאלו כשרות מסייע ליה מכל מקום פריך מכח דמאי אולמיה הך סתמא מהך סתמא כדפירש בקונטרס ואי משום שהאחרון הוא עיקר במקום שיש סדר למשנה כגון בחדא מסכתא מ''מ הך משנה דאלו טרפות ואלו כשרות כחדא בבא חשיב ואין סדר וה''ר יעקב מאורליינ''ש תירץ דהכי פריך והא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה וע''כ סתמא דאלו כשרות לאו סתמא מעלייתא היא דאי סתמא מעלייתא היא אמאי איצטריך ר''י לומר הלכה כמותו הא אמר ר' יוחנן חדא זימנא דהלכה כסתם משנה:

דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מָרָה שֶׁנִּיקְּבָה וְכָבֵד סוֹתַמְתָּהּ כְּשֵׁרָה

Traduction

The Gemara brings another statement that Rabbi Yitzḥak, son of Rabbi Yosef, says that Rabbi Yoḥanan says: If the gallbladder was perforated in a place where it was adjacent to the liver, and the liver seals the hole, the animal is kosher, even though a perforated gallbladder normally renders the animal a tereifa according to Rabbi Yoḥanan.

Rachi non traduit

וכבד סותמתה. שנקובה במקום דיבוקה בכבד וחבור הכבד סותם את הנקב:

כשרה. אפילו לר' יוסי בר' יהודה:

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נִיקַּב הַקּוּרְקְבָן וְכִיס שֶׁלּוֹ קַיָּים כָּשֵׁר

Traduction

And Rabbi Yitzḥak, son of Rabbi Yosef, says that Rabbi Yoḥanan says: Even though the mishna on 56a teaches that if a bird’s gizzard was perforated it is a tereifa, if the gizzard was perforated but its inner lining is intact, the bird is kosher.

Rachi non traduit

כיס שלו. קליפה הפנימית:

אִיבַּעְיָא לְהוּ נִיקַּב הַכִּיס וְקוּרְקְבָן קַיָּים מַאי תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב נַחְמָן נִיקַּב זֶה בְּלֹא זֶה כָּשֵׁר אָמַר רָבָא שְׁנֵי עוֹרוֹת יֵשׁ לוֹ לַוֶּושֶׁט חִיצוֹן אָדוֹם וּפְנִימִי לָבָן נִיקַּב זֶה בְּלֹא זֶה כָּשֵׁר לְמָה לִי לְמֵימַר חִיצוֹן אָדוֹם וּפְנִימִי לְבֶן דְּאִי חַלֵּיף טְרֵפָה

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: If the inner lining of the gizzard was perforated, but the flesh of the gizzard is intact, what is the halakha? The Gemara suggests: Come and hear a proof from that which Rav Naḥman said with regard to a perforated gullet: If both its outer and inner lining were perforated, the animal is a tereifa, but if this lining was perforated without that lining being perforated, it is kosher. Similarly, Rava says: The gullet has two linings, the outer red, and the inner white. If this lining was perforated without that lining being perforated, the animal is kosher. The Gemara asks: Why do I need for Rava to state that the outer one is red and the inner one is white? Isn’t this self-evident? The Gemara responds: This teaches that if the two were switched, i.e., the outer lining turned white and the inner red, the animal is a tereifa.

אִבַּעְיָא לְהוּ נִיקְּבוּ שְׁנֵיהֶם זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה מַהוּ אָמַר מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פָּפָּא בַּוֶּושֶׁט כָּשֵׁר בַּקּוּרְקְבָן פָּסוּל מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי אַדְּרַבָּה וֶושֶׁט דְּאָכְלָה בֵּיהּ וּפָעְיָא בֵּיהּ רָוַוח גָּמְדָא לֵיהּ וּפָשְׁטָה לֵיהּ זִמְנִין דְּמִיהַנְדְּזִין בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קוּרְקְבָן דְּמֵינָח נָיַיח כִּדְקָאֵי קָאֵי אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְרַב אָשֵׁי הָכִי אָמְרִינַן מִשְּׁמֵיהּ דְּמָר זוּטְרָא דְּאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פָּפָּא כְּווֹתָיךְ

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: If both linings were perforated, but not adjacent to one another, what is the halakha? Mar Zutra says in the name of Rav Pappa: If this occurred in the gullet, the animal is kosher; but if it occurred in the gizzard, it is unfit for consumption. Rav Ashi objects to this: On the contrary, the gullet, with which the animal eats and calls, is spacious and flexible, and the animal constricts it and stretches it. Since the two linings are not connected to each other, there are times in the course of their movement that the two holes align [demihandezin] with one another, creating a fully aligned perforation. But the gizzard, which is always at rest in place, stands as it always stands. Accordingly, two such perforations will never align. Rav Aḥa, son of Rav Yosef, said to Rav Ashi: So we say in the name of Mar Zutra, that he in fact said in the name of Rav Pappa in accordance with your objection.

Rachi non traduit

זה שלא כנגד זה. כגון זה למעלה וזה למטה:

בקורקבן פסול. הכי ס''ל משום שהמאכל מתאסף שם ומחלחלן ונכנס בנקב עד שיוצא דרך נקב השני:

ופעיא ביה. צועקת שאע''פ שהקנה מוציא קול אי אפשר שלא יהא הוושט מתפשט עמו. ואני שמעתי פעיא מנשמת:

גמדא. כווצת רטי''ר בלע''ז:

מיהנדזין. מיתרמן דמיכווני אהדדי:

וְאָמַר רַבָּה קְרוּם שֶׁעָלָה מֵחֲמַת מַכָּה בַּוֶּושֶׁט אֵינוֹ קְרוּם וְאָמַר רַבָּה וֶושֶׁט אֵין לוֹ בְּדִיקָה מִבַּחוּץ אֶלָּא בִּפְנִים לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ

Traduction

§ And Rabba says: A membrane that appeared due to a wound in the gullet, i.e., a scab that covered a perforation, is not considered a membrane that prevents the animal from being rendered a tereifa. And Rabba says: The gullet cannot be inspected from outside to determine whether the animal is a tereifa, since the outer lining itself is red, and therefore reddening due to injury cannot be discerned in it. Rather, it must be inspected from inside, where the lining is white. The Gemara asks: What difference is there as a result of this statement, i.e., in what case must the gullet be checked from the inside?

Rachi non traduit

אינו קרום. ואם ניקב ונסתם אפילו עלתה בו סתימה עבה אינה מתקיימת כדאמרינן ביבמות (דף עו.) בכרות שפכה ניקב פסול נסתם כשר וזהו פסול שחוזר להכשרו זהו למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה שאינו קרום דכל נקובי דטרפות לא מהניא להו סתימה דסלקא בהו לאחר זמן ולא דמי לריאה שניקבה ודופן סותמתה ולסתימת כבד במרה ולסתימה דירכים בחלחולת דלקמן (חולין דף נ.) דההיא סתימה מעיקרא היא:

אין לו בדיקה מבחוץ. לפי שהעור החיצון אדום ואין טפת דם נכרת בו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source